כל מה שחשוב לדעת על תסמונת השלפוחית הרגיזה

תסמונת השלפוחית הרגיזה (Overactive Bladder OAB), שמוכרת גם כבעיית אי שליטה על סוגרים,  היא למעשה דחף או צורך פתאומי למתן שתן. זה שונה מבריחת שתן, שמתרחשת כשאנחנו בתנועה, כמו למשל התעטשות או שיעול, מה שיוצר לחץ פתאומי על השלפוחית, וגורם לנו לרצות להשתין. ישנם מצבים בהם קיים שילוב של שתי התסמונות.

 

תסמונת השלפוחית הרגיזה מוגדרת על ידי ארבעה מאפיינים עיקריים:

  1. דחיפות במתן שתן – מידת החריפות של הצורך שלנו להשתין.
  2. תדירות – מספר הפעמים שבהן אנחנו מרגישים צורך להשתין; 8 פעמים ב-24 שעות נחשב סימן לשלפוחית רגיזה.
  3. נוקטוריה, או שתן בלילה; זהו מצב שבו אנו צריכים להשתין יותר מפעם אחת בערב. גם זה סימן לשלפוחית רגיזה.
  4. בריחת שתן, או דליפת שתן

 

אין מדובר בדרך כלל בבעיה בריאותית חמורה, אבל שלפוחית רגיזה יכולה לפגוע בסדר היום שלנו, וההתמודדות איתה אינה נוחה פיזית ורגשית. אלה מאיתנו שסובלים מהתסמונת מדווחים לעתים קרובות על תחושת מבוכה, לחצים, בדידות ודיכאון, ולרבים אחרים יש בעיה להשתתף בפעילויות חברתיות, ללכת לעבודה, לקיים יחסי מין, ואפילו לישון. לעתים קרובות, פעילויות טבעיות ושגרתיות אלה מטורפדות על ידי מצבי חירום של בריחת שתן.

לסובלים משלפוחית רגיזה המלווה בבריחות שתן מומלץ להשתמש בפתרונות לבריחת שתן כגון: חיתולים למבוגרים, תחתוני ספיגה למבוגרים ומוצרי ההיגיינה השונים.

 

תסמיני השלפוחית הרגיזה דועכים תוך מספר חודשים כאשר מטפלים בבעיה, אולם זה עלול לקחת שנים רבות עד שמגיעים לשליטה על כך. ובכל זאת, עם אבחנה וטיפול נאותים, רובנו במצב זה יכולים להוביל חיים מלאים בהגשמה עצמית.

כל מה שחשוב לדעת על תסמונת השלפוחית הרגיזה

אז מי נמצא בסיכון?

 

למרות ששלפוחית רגיזה יכולה להתפתח אצל כל אחד מאיתנו, עדיין תהיה נטיה חזקה אצל אנשים מסוימים, ובנוסף, הסיכויים גדלים והולכים עבור כולנו ככל שאנו מתבגרים. לנשים יש סיכון גבוה יותר לסבול מהתסמונת מאשר לגברים, וזאת בשל שינויים בשלפוחית ​​השתן לאחר גיל המעבר.

גורמים נוספים התורמים לשלפוחית רגיזה כוללים, בין היתר: השמנת יתר, עישון, סוכרת, תרופות מסוימות, ערמונית מוגדלת או חסימות דומות, צריכת קפאין מוגזמת, צריכת אלכוהול, מצבים נוירולוגיים כמו מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה או שבץ, בעיות ניידות, דלקת פרקים ועוד.

כדי לאבחן כראוי את תסמונת השלפוחית הרגיזה – ובכך לבטל סיבות אפשריות אחרות של בריחת שתן – הרופא שלכם זקוק להיסטוריה רפואית מדויקת. בדיקות פיזיות נוירולוגיות עשויות להתבצע, כמו בדיקת שתן ואולי סריקה של שלפוחית ​​השתן. בין כלי האבחון אחרים, הרופא שלכם עשוי גם להשתמש במכשיר המודד את זרימת השתן כדי למדוד את הנפח שלו, או במכשיר שנקרא ציסטומטר, אשר קובע את היחס בין זרימת השתן לבין הלחץ על השלפוחית.

 

טיפול בשלפוחית רגיזה – מה אנחנו יכולים לעשות?

 

לאחר שאובחנתם בשלפוחית רגיזה, הקו הראשון של הטיפול בתסמונת יהיה, ככל הנראה, תרגילים ושינויים התנהגותיים – דברים שאתם יכולים לעשות בעצמכם, בבית. אתם עשויים להתבקש לקצץ בכמות הקפה או האלכוהול או להשיל כמה קילוגרמים ממשקלכם. הרופא עשוי לומר לכם לשתות פחות נוזלים, במיוחד בסמוך לשינה. בנוסף, הרופא ייתן לכם להתאמן על אחד או יותר מהתרגילים הבאים:

  1. תרגילי קגל, שבהם אתם מאמצים את שרירי רצפת האגן שלכם כדי לשפר את השליטה בשלפוחית ​​השתן.
  2. אימון שלפוחית ​​השתן, שבו אתם מתאמנים על החזקת השתן שלכם למשך זמן ארוך יותר.
  3. ניהול הפעמים שאתם הולכים לשירותים בכך שתקבעו עבור זה זמנים מסוימים ביום, עד שכבר לא תרגישו את הדחף להשתין מעבר למה שקבעתם.

שמירה על יומן כשיש לכם שלפוחית ​רגיזה, שבו אתם מתעדים מתי וכמה אתם צריכים להשתין, יכולה בהחלט להועיל בתהליך האיתור אחר הגורמים לתסמונת אצלכם.

 

טיפול בשלפוחית רגיזה – מה הרופאים יכולים לעשות עבורנו?

אם השינויים ההתנהגותיים לא ממש עובדים לכם, או אם הרופא שלכם מחליט כי יש לנקוט בצעדים נוספים, הוא עשוי לרשום תרופות לטיפול בשלפוחית הרגיזה שלכם. תופעות הלוואי כוללות יובש בפה או עצירות.

אפשרות נוספת היא בוטוקס, אשר הרופא מזריק לתוך שלפוחית ​​השתן שלכם על מנת לשתק את השרירים. התוצאות יכולות להחזיק מעמד חודשים – ואפילו שנה – אם כי אחת מתופעות הלוואי השכיחות בטיפול זה היא שישנם אנשים מסוימים שיהיו חייבים להשתמש בקטטר עד שיתרגלו, לפחות בתחילה.

לבסוף, במקרים חמורים יותר של שלפוחית רגיזה, ניתוח עשוי להיות הבחירה הנכונה. גירוי עצבי, שבו חוט שמושתל משדר דחפים חשמליים כדי לעצור את שלפוחית ​​השתן מפני התקשרות עם המוח, הוא אפשרות אחת. המקרים החמורים ביותר עשויים להצריך צנתור, שבו צינור קטטר ממוקם בתוך הגוף כדי לעזור בשחרור השתן. טיפולים אחרים בקו האחרון כוללים ניתוח כדי להפוך את שלפוחית ​​השתן שלכם לגדולה יותר או הסרת שלפוחית ​​השתן כולה, אם כי הדבר נדיר מאוד.

 

בסופו של דבר, אם אתם מאמינים שאתם עלולים לסבול משלפוחית רגיזה, פנו לרופא שלכם לפני תחילת הטיפול. הוא יאבחן את המחלה שלכם ויעזור לכם ללכת בכיוון הנכון.

×

עגלת קניות

דילוג לתוכן